בלוגר בחיתולים

היום לפני שנתיים חלק ד

הגעתי הבית מאמי מה קורה ? ? ? דממה דניאל אומר קורא לחברתו שוב ואין עונה הוא מתקשר לטלפון שלה כדי לראות האם היא יצאה לכמה דקות , דניאל מתקשר אך הטלפון של חברתו היה סוגר דניאל לא יודע מה לעשות והחליט להתקשר להורים של חברתו , הוא מתקשר שוב אך להורים שלה והם עונים תכף הוא שאול את מרגלית אמא שלה האם היא בבית והיא עונה בשלילה לא! היא לא איתך ? הכל בסדר ? מה אתה מסתיר ממני ? היה ריב בניכם ? //pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({}); דניאל לא מאבד את העשתונות ועונה למרגלית לא היה כלום אני פשוט מחפש אותה כי קבענו לסרט והיא לא זמינה וחשבתי שהיא עדיין אצלכם אך מסתבר שלא , משום מקום דניאל מקבל טלפון מחסוי

אין תגובות

‏היום לפני שנתיים חלק ב

‏הסיפור הוא בדיוני ואין לו שום קשר למציאות‏ . בהמשך לחלק א׳. דניאל פותח את הריצ׳רצ של התיק השחור ומגלה‏ שיש בתיק הרבה מאוד כסף חלק בשקלים וחלק בדולרים , דניאל מסתכל ‏ימינה ושמאלה ‏‏ומסתכל על טאי ‏שהיה עסוק בניווט של הסירה ‏וכרגיל מקלל ומדבר עם עצמו , ‏דניאל לא יודע מה לעשות עם זה , דניאל מתלבט אם עצמו אם לקחת או לשאול את טאי ‏האם התיק הזה שלו, ‏ ‏אחרי התלבטויות דניאל מספר  לטאי שיש ‏על הסירה ‏תיק שחור ויש בו הרבה מאוד כסף, טאי מגיע ‏ושואל דניאל מה זה ? טאי עונה לו ‏חזרה זה לא שלך ? טאי עונה לו , זה לא שלי ‏איך זה הגיע לפה ? טאי ודניאל מסתכלים אחד על השני ויודעים שיש הרבה מאוד כסף בתוך התיק השחור ‏ולא יודעים מה לעשות איתו או של מי זה ואיך זה יגיע לפה , אחרי כמה דקות שהם ‏מבינים כבר שכסף ‏לא שלו ולא שלו הם מחליטים לחזור חזרה להנמל, ‏כל השיט חזרה דניאל במחשבות הכסף הזה יכול לעזור לי הכסף הזה יפתור לי את כל הבעיות ,

אין תגובות

היום לפני שנתיים חלק א

סיפור בהמשכים כל הסיפור הוא בדיוני ואין לו שום קשר למציאות או לאנשים  זה היה לפני שנתיים : השם שלי הוא דניאל אני בן 23 אני גר אצל ההורים של החברה שלי , אני עובד בחברת שילוח ביום ובלילות אני העוזר של טאי הוא הדייג הכי מוזר שפגשתי בחיים שלי , אני עוד אספר לכם עליו בהמשך , אצלי בדרך קבע אני קם בשעה 2:00 בלילה אוכל ארוחת בוקר , ולוקח את האופניים שלי ויצא לנמל , אני מגיע לנמל אחרי 20 דקות של רכיבה , הכל התחיל לפני שנתיים אני מגיע כרגיל בשעה 2:30 בלילה לנמל אני וטאי שותים את הכוס קפה שלנו , טאי תמיד נוהג לומר לי, דני דע לך כי הקפה של הבוקר הוא הקפה שמחזיק…

אין תגובות