בלוגר בחיתולים

‏חידושים בבלוג ״בלוגר בחיתולים״

‏שוב שלום לכם וצהריים טובים, אז רציתי לספר לכם שיש לנו כמה חידושים קטנים גדולים ‏כמו שאתם יודעים כבר פרסמתי שבוע שעבר פתח הפורום של ‏הבלוג ‏הוספנו פינות חדשות לבלוג ‏כמו אופנה סטיילינג טורים אישיים ובלוג וידאו שאותו נעלה כבר החל מהשבוע הזה ‏דף הפייסבוק שלנו נפתח בתחילת השבוע באופן רשמי אתם מוזמנים לעשות לייק אפשר לראות בתחתית ‏הבלוג ‏קישור לעמוד הפייסבוק שלנו ואתם מוזמנים לעשות לייק ולהיות חלק  הבלוג גם הפייסבוק , ‏אנחנו עדיין מחפשים כותבים נוספים ‏לטורים של מחשב ‏ונושא הרכב והמולטימדיה אתם מוזמנים להיכנס לעמוד ״כתבו אצלנו״ ‏לשלוח את הפרטים שלכם ונחזור אליכם בהקדם, בנוסף אנו מחפשים ‏‏מנהלי פורומים ‏לקטגוריות בפורום ‏ועורך ‏פורום ראשי, ‏כל מי ששלח לנו בבקשה לכתוב בבלוג כל בקשה נבדקת ‏בקפידה ובקשות רלוונטיות…

אין תגובות

הסיפור מאחורי התמונה | רוגע

התמונה הבאה צולמה שנה שעברה במושב ליד גדרה ממש אחרי החורף , כמו כל יום שבת הייתי יוצא לצלם , פה לא יצאתי לחפש מה לצלם כי ראיתי את את הנוף הזה כל יום שהייתי הולך לעבודה הייתי תמיד עושה שם הפסקות בגלל השקט של המקום הרוגע הייתי קונה לי כוס קפה מגיע איתו לשם לפעמים זה היה בא אם סיגריה של אחרי (אחרי הלחץ של העבודה) מגיע למקום רק מלהסתכל על הנוף הירוק המדהים הזה אתה מבין פרופורציות , כל יום שני הייתי מגיע למקום הזה שם שיר אהוב כוס קפה וזהו עומד שם 15 דקות וזה היה ממלא אותי אנרגיות לכל השבוע , בסוף החודש הייתי חייב לצלם את הנוף הירקרק הזה , כמו שרשמתי התעוררתי ביום שבת…

אין תגובות

המדריך למתחיל .

כל חובב צילום יודע שבמצלמה לא מתפשרים ובטח שלא בעדשה אני בתור נער הייתי חוסך שקל לשקל כדי לרכוש את העדשות הכי טובות וכדי להירשם לקורסים של בתי ספר לצילום , יש צילום תחביב ויש צילום מקצוע אני לא הייתי מוכן לקחת את התחביב האהוב עלי ולהפוך אותו למקצוע כי ברגע שאתה מתחיל לעבוד בתחביב שלך , כן הוא כבר לא תחביב ואת ההתרגשות של הפעם הזו שאתה הולך לנקות את הראש אתה והמצלמה שלך ברגע שזה מקצוע כבר אין לך , כי אתה עושה את זה כל יום כי זו העבודה שלך , זה למה אני משאיר תחביב כתחביב ומקצוע בתחום אחר , ולא אשקר לכם חשבתי בעבר לעבוד בצילום ועבדתי זמן קצר מאוד בחברה לצילום אירועים אבל הבנתי שבסוף הלילה שאת חזור מאירוע  ואתה זורק את המצלמה כי איך לך כוח לראות אתה אז התחביב כבר לא רלוונטי ושבא לך לצאת לנקות את הראש אתה תיקח את המצלמה ? לא נראה לי

אין תגובות

היום לפני שנתיים חלק ד

הגעתי הבית מאמי מה קורה ? ? ? דממה דניאל אומר קורא לחברתו שוב ואין עונה הוא מתקשר לטלפון שלה כדי לראות האם היא יצאה לכמה דקות , דניאל מתקשר אך הטלפון של חברתו היה סוגר דניאל לא יודע מה לעשות והחליט להתקשר להורים של חברתו , הוא מתקשר שוב אך להורים שלה והם עונים תכף הוא שאול את מרגלית אמא שלה האם היא בבית והיא עונה בשלילה לא! היא לא איתך ? הכל בסדר ? מה אתה מסתיר ממני ? היה ריב בניכם ? //pagead2.googlesyndication.com/pagead/js/adsbygoogle.js (adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({}); דניאל לא מאבד את העשתונות ועונה למרגלית לא היה כלום אני פשוט מחפש אותה כי קבענו לסרט והיא לא זמינה וחשבתי שהיא עדיין אצלכם אך מסתבר שלא , משום מקום דניאל מקבל טלפון מחסוי

אין תגובות

הסיפור מאחורי התמונה | נגב

יש לתמונה משמעות גדולה וכל תמונה מספרת סיפור אחר , הצד הראשון הוא של הצלם שתמיד זוכר את רגע הצילום , לא משנה איזה תמונה תביא לי אני זוכר כל תמונה ותמונה שצילמתי , הצד השני הוא של הצופה ברוב המקרים בונה סיפור על התמונה המצולמת ומה ש-יפה בזה שכל אחד יש סיפור אחר וכל אחד יכול לקחת את זה למקומות שלו , לגבי התמונה הנוכחית הייתי בדרך חזרה מהעבודה באותו זמן הייתי בלדר (שילוח) של אחת החברות הגדולות בארץ ובעולם , האמת כל הנוף בנגב היה נראה בערך ככה אבל פה יש פקשוש רציני , למי שיש ראיה טובה אראה את הטרקטור במרחק של 10 קילומטר גג , וכמו שאמרתי הטעות פה היא שלי שלקחתי עדשה 10ממ על 18ממ כן וזה…

אין תגובות
חדש ! פורום הבלוג נפתח !

‏חום יולי אוגוסט

‏אין דבר שאני לא אוהב ‏יותר מי חום יולי אוגוסט ‏, וזה לא רק החום‏ זה הלחות ‏המרגיזה ‏היובש באוויר‏ כאילו כל האוויר ‏דום , ‏ושלא נדבר על זה שיש לי רכב בצבע שחור ושכל פעם שאני נכנס לרכב אני מרגיש שאני בתוך התנור לוהט , ‏ וזה מרגיש רק עלי כאילו כל שנה נהיה יותר ויותר חם, והאמת שלא רק אני אמרתי את זה גם ההורים שלי אתמול פגשתי את אבא שלי דיברנו ‏״ רון מה החום הזה משנה לשנה יותר חם ״ ‏אני אישית חושב שכל שנה זה אותו דבר זה פשוט הזיכרון שלנו הוא זוכר שהיה חם אבל‏קשה לנו לזכור את ההרגשה שהיתה לנו שנה שעברה ולפני שנתיים, אז איך ‏מתקררים בחום הזה לכל מי שעובד בחוץ…

אין תגובות

פעם מישהו חכם אמר לי …

היי זו שוב דנית .. ופעם מישהו חכם אמר לי .. שמעתם פעם את המשפט הזה ? יש לנו נטייה לחשוב שהמישהו החכם הזה שפעם אמר לנו חי חיים ורודים ללא קושי .. שאצלו הכל בסדר ושהעולם לא מכליל אותו בעסקת חבילה שלו .. יש לנו נטייה לחשוב שהדשא של השכן ירוק יותר ולא רק שהוא ירוק יותר בטח יש לו פרוטקציות על חברת המים כי איך הגיוני שהוא משקה כל יום .. יש לנו נטייה להיכנס לעולם של אחרים .. לדמיין לעצמנו תמונה שבכלל לא מחוברת למציאות ולשפוט . פעם תהיתי לעצמי מה מגדיר את עצמי הכי טוב.. מה המשפט הכי נכון שאפשר להגיד עליי .. והאמת ? זה אולי קצת יצחיק אותכם אבל אני לא חובבת ספורט בלשון…

אין תגובות

היום לפני שנתיים חלק ג

סיפור בהמשכים כל הסיפור הוא בדיוני ואין לו שום קשר למציאות או לאנשים
זוגתו של דניאל שואלת אותו " דניאל אני לא מבינה תספר לי מההתחלה ועד הסוף מה קרה" דניאל שוב מספר לה על השתלשלות האירועים של הבוקר , וחברתו מתקשה להאמין שזה אמתי , אני רוצה לראות את זה בעיינם שלי קובעת החברה , דניאל לית ברירה חזר הבית יחד עם חברתו , כל הדרך חזרה היא שואלת אותו האם אתה משקר ? איך מצאת שדדת בנק או משהו כזה ? דני עונה שוב שוב , מה שסיפרתי לך זה מה שקרה אתה יכולה לשאול את טאי ותראי שהוא יגיד לך שזה מה שקרה היום לפנות בוקר ,
דניאל וחברתו הגיעו הבית , דניאל התחיל לפרק את דלת המקרר בזריזות ותוך כדי שהוא מפרק את הפלסטיקה חברתו ממשיכה לבהות בו ומתקשה עדיין להאמין שהסיפור הזה אמתי , דניאל פירק את הדלת של המקרר וחברתו של דניאל מסתכלת ולא מאמינה ?! רוצה לשאול עוד פרטים אבל לא יכולה , "דניאל אתה רואה ? " כן אני רואה ולא מאמינה , טוב ברור לך שאתה הולך עכשיו למשטרה ומוסר להם את הכל! אתה תסתבך אני בטוחה בזה דניאל, דניאל סירב בכל תוקף לשמוע את הדרשה של החברה והחליט שלא לא מוסר ולא נעליים ,
אחרי שלוש שעות דניאל החליט פעם הראשונה להשתמש בכסף , דניאל אומר לחברתו בא לך נצא לשופינג ? לא ! אני לא נוגעת בכסף הזה , דניאל אמר טוב והמשיך לדרכו הוא לקח אתו סכום לא קטן של 20,000 ₪ דניאל אחל לעבור חנות ולרכוש הכל בגדים נעליים מכשירי אלקטרוניקה , דניאל חזור הבית אחרי שופינג מטורף של מאות אלפי שקלים , חברתו של דניאל מסתכלת עליו במבט זועם " נו נהנתה ? "
כן . טאי הגיע הבית והמתינה לו שם הפתעה בדלת . איזו הפתעה ? תגלו בפרק הבא

אין תגובות

הסיפור מאחורי התמונה – חורף

צהריים טובים , התמונות הבאות צולמו לפני שנה בחורף 2016 , ממש בתחילת החורף היה קור ממש קיצוני בימים האלה בעיקר בלילות כאלה אין מצב שאני לא לוקח את המצלמה איתי ! כמובן באותו לילה לקחתי איתי את המצלמה לעבודה, עבדתי לילה בסיור וזה לילה של חשמל באוויר כל כמה דקות ברק חותך את השמים מקצה אחד לקצה שני ורעמים מחרישי אוזניים כל פעם שניסיתי לצלם בחוץ הייתי מקבל מקלחת קרה , לקראת השעה 3:00 הייתה הפוגה בגשמים נסעתי לצד האחורי של קיבוץ כנות הוצאתי את כל הציוד החוצה מה זה ציוד ? חצובה + משדר + חופה + עדשות + משקולות לחצובה בגלל הרוח + מגנים למצלמה מהגשם זה בערך הציד שהיה איתי אותו לילה בתוך הרכב, התחלתי לצלם…

אין תגובות