בלוגר מתקדם
אפשר חשבון

אפשר חשבון

כל אחד מכיר את זה כשאתה מגיע למסעדה עם חברים אוכל הכל ואז מגיע החשבון ואז יש את המבט המופתע הזה שכל אחד מסתכל על השני רגע זה צריך לשלם,

לא בעצם אתה צריך לשלם רגע מי רוצה לחשב את זה רגע אני רוצה לחשב את זה בעצם ככה בעצם ככה וככה זה מתמשך עד שאחד לוקח אחריות וזה שהוא לקח את האחריות הוא בעצם פוטר את כל הבעיות אתה תשלם 50 אתה תשלם 70 אתה תשלם 80 וסגרנו סיפור,

ויש את החבר הקמצן בכל חבורה שמחפש את הקורבן התורן ואז שואל אותו תגיד לך אחי יש מצב אני מחזיקה מחר פשוט אין עלי מזומן,

אז גם בחבורה שלנו יש את הבחור הזה וכל פעם אותו סיפור אתמול היינו במסעדה מספר ובנות זוג וגם לנו את החבר הזה שמגיע חשבון הוא שוב פעם מסתכל מחפש את הקורבן התורן,

זה פנה לאחד החברים   פיני אמרנו פיני יש מצב אחי תעשה לי איזה קומבינה אני שמעתי קומבינה אמרתי לעצמי הוא הולך להוציא לו הרבה מאוד מזומנים מהכיס כי הזמנו ארוחה גדולה יחסית והחשבון הצעה יחסית מנופח יודעים מה לא יחסית ולא יחסי יצא מנופח יותר לנו בסביבות ה 1100 שח כולל הכל,

רק שלא לקח בחשבון שהוא פשוט לא עניין אותו אם יש לו כסף הוא אין לו כסף ואמר לו תקשיב יש לי בדיוק אני מצטער אין לך לעזור לך ואז הוא מסתכל עליו והוא מסתכל עליו ואחד שואלת השני מה הבאת בלי כסף איך אתה מגיע למסעדה ולא יצאת עם הארנק,

והוא כרגיל עם סיפורי סבתא תקשיב שכחתי זה קולי פעם ראשונה רק שבנינו זה לא קורה לא פעם ראשונה זה לא פעם שניה ואני מקווה אחרי שהוא ראה את הפוסט הזה הוא יבין שזה לא מתאים כי אחרי שחזרנו אתמול אין אחד שלא פתח עליו בצורה כל שהיא,

וזה לא מתאים והוא יודע את זה והוא ממשיך עד שהוא יקבל נעל בראש והתעורר על עצמו אז הפוסט הזה קצת קצר גם תוקפני הוא גם לא כמו הפוסטים הרגילים שלי זה יותר כי פוסט זועם או פוסט מכתב

השאר תגובה ב yoblogmy

%d בלוגרים אהבו את זה: